הסיפור המוזר על התלמיד של פרויד שרצה לפוצץ עננים

אתמול בלילה חלמתי חלום מוזר.
ובחלומי, והנה אני נמצא על גבעה גבוהה וירוקה, יושב בראש מכשיר משונה העשוי ממספר צינורות מתכת ענקיים, מופנים לעבר השמיים. אני זוכר מכונית שרד שחורה ומיושנת שמתקרבת למתקן באיטיות, ועננים. המון עננים. החלום לא התרחש בישראל.  בחלום יש לי שיער כתום, קצוץ. מה עוד? לא זוכר.
בשלב כלשהו איבדתי את השליטה על המכשיר, ובשיא הסחרחורת עשיתי מה שכל חכמולוג עושה כשהוא נקלע לצרה: התעוררתי.
בדקות הראשונות לא הבנתי מה בעצם חלמתי, אבל היתה לי הרגשה שראיתי פעם את המכשיר המוזר זה איפשהו. צינורות ברזל ענקיים מופנים לעבר השמים.. ראיתי את זה פעם! בקולנוע? בטלויזיה? מאיפה המכשיר הזה כל כך מוכר לי, קיבינימאט?
עוד דקותיים עברו, ואז נפל לי האסימון: Cloudbusting, הקליפ המדהים לשיר הידוע של קייט בוש מתוך .Hounds of love זוכרים? הקליפ ההוא, משנת 85, עם דונלד סאת'רלנד? יפה. זה מה שחלמתי: אני קייט בוש, משחק/ת בקליפ היפהפה הזה, אותו יצרה יחד עם טרי גיליאם, שדווקא לא ביים אותו: הבמאי הוא ג'וליאן דויל, מכר ותיק של גיליאם, שערך את "בריאן כוכב עליון" והיה אחראי על האפקטים המיוחדים ב"ברזיל" של גיליאם.
מאז שראיתי אותו לראשונה, הקליפ הזה לא יצא לי מהראש. היה שם סיפור עצוב ויפה על קשר בין בן לאביו, המדען האקצנטרי, על מתקן ענק מוזר להורדת גשם שמצליח לדחוס עננים ולגרום להם "להתפוצץ", ועל סוכנים מרושעים של משטר אפל שעוצרים את האב המדען לפני שהצליח להוציא לפועל את תוכניתו- אותה כמובן מצליח הבן הקטן (קייט בוש) להגשים. קליפ מוקפד, מרגש, מותח. התחושה הכללית היתה של טריילר לסרט מד"ב שמעולם לא הופק, והסגנון הכללי של הקליפ היה מאד שונה מהקליפים האחרים של קייט בוש- שתמיד הערצתי כזמרת, והרבה פחות כשחקנית, בשל נטייתה הבעייתית למלודרמטיות יתר, שהצליחה לחרב לא מעט קליפים לשירים יפים שלה (ע"ע Army Dreamer).
הרבה שמועות התרוצצו סביב הקליפ הזה, קלאודבסטינג. אבל בשנות השמונים לא היה גוגל- ולכן פיספסתי את הפרט החשוב ביותר: השיר מבוסס על סיפור אמיתי- סיפורו של וילהלם רייך, פסיכולוג, פסיכיאטר- ויש סבורים שגם פסיכי. בשנות העשרים של המאה הקודמת הוא היה תלמיד של פרויד והגיע להישגים אקדמאים רבים, אבל בשנות השלושים התרחש אצלו משהו דרסטי: רייך טען שגילה צורת אנרגיה חדשה, לא פחות. הוא קרא לה "אורגון", טען שהיא מקיפה כל יצור חי, ובנה בגרמניה מכשירים מיוחדים לריכוז אורגון. הוא טען שניתן לרפא סרטן בעזרת האנרגיה הזו, לחולל שינויים במזג האויר (ללא צורך בשלמה ארצי) ואפילו להמטיר גשם על איזורים מוכי בצורת בעזרת ה"קלאודבאסטר"- מכשיר גדול לצבירת אורגון שמסוגל- על פי רייך- לרכז עננים מעל אזור מסויים, ולהמטיר גשמים. המכשיר עצמו בנוי דומה מאד למכשיר בקליפ, אגב:

הממסד המדעי קיבל את טענותיו של רייך בגיחוך. בשנת 33 עלו הנאצים לשלטון ורייך ברח מגרמניה. הוא נדד מספר שנים באירופה, חי באוסלו ובזמן מלחמת העולם השניה עבר לארה"ב, כשהוא נרדף ע"י הממסד המדעי, הנאצים- ובעצם מי לא. כאן היתה אמורה להגיע המנוחה והנחלה- אולם היא לא הגיעה. רייך המשיך לפתח תאוריות לגבי אנרגיית האורגון, ויצר לעצמו אויב עיקש חדש: ה-FDA, ארגון התרופות והמזון האמריקאי. הארגון הזה עקב בדאגה אחר ניסוייו של רייך, ובשנת 47 הודיע רשמית: אנרגיית האורגון אינה מוכרת כשיטת ריפוי, על רייך להפסיק לבצע את הניסויים.

רייך לא הפסיק, ובכך הסתבך עם החוק: הוא נאשם בביזוי בית הדין. במהלך משפטו הוא התעקש לייצג את עצמו ושלח לשופט את כל כתביו. בשנת 1953 רשם לעצמו הישג חשוב, כאשר הפעיל את הקלאודבסטר שלו בבנגור, מיין (המחוז האהוב על סטיבן קינג) בעקבות בקשת חקלאים שסבלו מבצורת קשה. המכשיר הצליח להמטיר גשם שהציל את יבול האוכמניות של אותה שנה, אולם את ה-FDA זה ממש לא עניין, ובטח לא את בית המשפט: וילהלם רייך נשלח לשנתיים מאסר. עונש מדהים בחומרתו לאדם שלא פגע באף אחד, ורק התעקש על קיומה של תגלית כלשהי, מדוייקת או לא מדוייקת. בעולם בו אנשים מאמינים בישות דמיונית שמסוגלת לדעת אם אכלת ביום כיפור, ומתעקשים לדחוף פתקים לקיר ירושלמי ולנסות לתקשר עם אותה ישות- לא נשמעים לי המחקרים של וילהלם רייך מוזרים יותר מדי. בנו הקטן, פיטר, התגעגע אליו וציפה ליום השיחרור שלו, אבל זה לא קרה: מספר ימים לפני שיחרורו מהכלא, וילהלם רייך מת בכלא מהתקף לב.
בשנת 1973 הוציא לאור בנו פיטר את "ספר חלומות"- ספר המספר על מחקריו, מעצרו ומותו של אביו, וזהו הספר שהיווה את ההשראה לשיר של קייט בוש:

I still dream of Orgonon.
I wake up cryin'.
You're making rain,
And you're just in reach,
When you and sleep escape me.

You're like my yo-yo
That glowed in the dark.
What made it special
Made it dangerous,
So I bury it
And forget.

But every time it rains,
You're here in my head,
Like the sun coming out–
Ooh, I just know that something good is gonna happen.
And I don't know when,
But just saying it could even make it happen.

On top of the world,
Looking over the edge,
You could see them coming.
You looked too small
In their big, black car,
To be a threat to the men in power.

I hid my yo-yo
In the garden.
I can't hide you
From the government.
Oh, God,
I won't forget.

'Cause every time it rains,
You're here in my head,
Like the sun coming out–
Ooh, I just know that something good is gonna happen.
And I don't know when,
But just saying it could even make it happen.

And every time it rains
You're here in my head
Like the sun coming out.
Like Your son's coming out.
Ooh, I just know that something good is gonna happen.
And I don't know when,
But just saying it could even make it happen.

Ooo-ohh, just saying it could even make it happen.

Your son's coming out.
Your son's coming out.

וזה המקום להדגיש: אין לי מושג אם אכן ישנה צורת אנרגיה בשם אורגון. יכול להיות שהיא אינה קיימת, יכול להיות שהיא קיימת והעולם עדיין לא בשל להכיר בקיומה- אבל זה לא הענין. הדבר העצוב והמגוחך בסיפור מעצרו של וילהלם רייך היה הצורך האכזרי של הFDA להכחיד עד תום את מחקריו: עשרות מכתביו נשרפו, משל היינו בימי הביניים ולא בדמוקרטיה מערבית, וכל זה רק הופך את הקליפ הנפלא הזה למרגש יותר בעיני: הסיפור היפה ביותר בתוך הסיפור המשונה הזה: סיפורו של פיטר רייך הקטן, בנו של וילהלם רייך שמתעקש להאמין באבא החכם שלו, האבא שנלקח על ידי אנשי הממסד לכלא, ולא חוזר. כן אורגון, לא אורגון- הסיפור הזה עדיין עצוב.