טוב שיש קפריסין

קפריסין הוא האי השלישי בגודלו בים התיכון אחרי סיציליה וסרדיניה; הוא משתרע על שטח של 9,251 קמ"ר ושוכן 65 ק"מ דרומית לטורקיה, 96 ק"מ מערבית לסוריה, 385 ק"מ צפונית למצרים וכ-980 ק"מ דרומית לאתונה. אה, ושכחתי עוד פרט אחד מהותי לגבי מעצמת העל הזו: היא עוזרת לנו ביומיים האחרונים לכבות את השריפה בכרמל. טוב שיש קפריסין.
כמובן שיהיו מי שיאמרו שיש לחכות עד לשוך הלהבות לפני שמתחילים להפנות אצבע מאשימה כלפי אחראי זה או אחר בסוגיית השריפה המזעזעת הזאת, אבל רוב האנשים האלו יודעים היטב מדוע הם לא רוצים אצבעות מאשימות. בארץ הספינים השובבה בה אנו חיים, ברגע שהאש תכבה- יועץ תקשורת פלמוני יחליט שהערבים עשו את זה- השריפה הרי התחילה בעוספייה, לא? ועוספייה הוא אמנם ישוב דרוזי שזה לא בדיוק "ערבים", אבל למי אכפת. למי אכפת גם שבעוספייה- ישוב שנמצא בתוך חורש של מאה אלף דונם- אין אף כבאית אחת? לאף אחד. תעשיית השמאלץ כבר עובדת שעות נוספות והופכת את האסון הזה למכת גורל בלתי נמנעת, אסון טבע נייטרלי לחלוטין, שעתו היפה של העם שיודע תמיד להתאחד בעת צרה או בעת צרעת- ולא, חלילה, לאחד המחדלים הגדולים שהיו כאן מעולם. ולא, לא צריך לחכות עד שהאש תכבה כדי להצביע על אלי ישי, השר הגזען, חשוך ועלוב נפש הזה ולומר בפשטות: אתה. אתה אחראי על התקציב לשירותי הכבאות המגוחכים הניתנים בארץ הזאת, אתה בחרת שלא להעביר מאה מיליון מתוכם לכבאים. ולכן אתה אחראי למותם של אותם ארבעים צוערי שב"ס שיכלו להינצל אם היה לנו ציוד כיבוי מתאים. למה לא היה לנו ציוד מתאים? למה לא קנינו מטוס כיבוי שמסוגל ממש לכבות שריפות? למה אפילו היום- 24 שעות לאחר פרוץ השריפה- ישנן חברות פרטיות שמעוניינות לתרום עשרות טונות של חומרי כיבוי- ואין להם עם מי לדבר, כי כל נושא כיבוי האש במדינה הזו מנוהל גרוע יותר מדלפק סביח. אבל אלי ישי ימשיך לישון טוב בלילה, אני בטוח. מי שמסוגל לגרש ילדים שחטאם העיקרי הוא שלא נולדו יהודים, ימצא ודאי דרך מתוחכמת להסיר מעצמו את האשמה גם במקרה הזה.
פעמיים בחיי נזקקתי לשירותי כיבוי בארץ: פעם אחת, בשנת 1998, כאשר מצית דקלים סדרתי הצית דקל ברחוב שלי בגבעתיים. הדקל התלקח במהירות מדהימה, השכנים התפנו מהבנין בזריזות ובצורה מסודרת, ומי לא בא? נכון, מכבי האש. כלומר- הם הגיעו, אחרי חצי שעה, אבל האש כבר כבתה מעצמה בזכות מספר שכנים חרוצים ואי אילו דליי מים זמינים. המרחק מתחנת הכיבוי לרחוב שלי, אגב, הוא שתי דקות נסיעה בדיוק.
הפעם השניה היתה אפילו יותר מופלאה: במהלך נסיעה מרמת השרון לנתיבי איילון, לפני 11 שנים, חשתי לפתע בריח שרוף עולה מהאופנוע שלי. עצרתי בחריקה וראיתי את החלק האחורי של האופנוע עולה בלהבות. הספקתי לברוח מהאופנוע בערך עשר שניות לפני שהוא התפוצץ ונשרף לגמרי. דקה לאחר מכן עצר נהג אדיב בשולי הדרך, שלף תרסיס כיבוי וכיבה את האופנוע- ושעה ורבע מאוחר יותר, בעודי יושב ומחכה לגרר, הגיע למקום רכב כיבוי אש (שלא הזמנתי) שהכיל מתנדב בן מאתיים וילדון מחוצ'קן מצופי אש, ששפכו עוד דלי מים על שרידי האופנוע והמריאו לעבר האופק. כעבור חודש הגיע אלי מכתב, ובו דרישה לתשלום 246 ₪ עבור "שירותי חילוץ וכיבוי", למרות שאף אחד לא חילץ לי דבר ולא כיבה לי כלום. נסו לדמיין שוטר שגובה מכם 246 ₪ עבור הגשת תלונה, או מנקה רחובות שגובה מכם כסף עבור ניקוי הרחוב. מסקנה? בישראל- מניח מישהו במשרד האוצר- כיבוי אש הוא סוג של תחביב, עיסוק מהצד, לא באמת פעילות לשעת חירום. משהו כמו קומיקס, תסריטאות או כל דבר אחר שאני עוסק בו. למען הסר ספק: אין לי דבר נגד הכבאים עצמם! אלו אנשים אמיצים שמקריבים את חייהם למען יצורים מיותרים כמוני. יש לי הרבה נגד העובדה שאף גוף ממשלתי לא מנהל אותם בצורה תקינה, רק בגלל שהמוצר שהם מספקים לא יורה באף אחד. אז נכון, מר אלי ישי, אולי לא זו העת להפנות אצבע מאשימה כלפי מי שלא העביר תקציבים לשירותי הכיבוי, ודאג להעביר את אותם התקציבים להתנחלויות או ישיבות, כדי שעוד אלפי משתמטים יוכלו ללמוד על חשבוננו על דינה של ביצה שהוטלה ביום טוב. אבל אני בכל זאת רוצה לשאול אותך, מר אלי ישי: איך אתה ישן בלילה?