כל אחד זוכר בהתרגשות את הפעם הראשונה שלו באירופה. השקט המוזר הזה ברחוב, כבישים ללא צפירות, חראקות ופירפורים.. יום כיפור שנמשך כל השנה. אנשים יפים לבושים בז'קטים, מעילים, צעיפים, מכנסיים ארוכים ואף רמז לקרוקס טורקיז.. הפנסים המופלאים ברחובות, עליות הגג המעוטרות, כיכרות ערים שלא נראות כמו מתקן סנופרש ולא משפריצות מים ואש לסירוגין, שדרות יפהפיות בערים נפלאות שנבנו לא רק כדי לשמש כלי קיבול לדודי שמש, תריסולים ופיצוציות. אבל מבין כל חוויות החוצלארץ הראשון, אין כמו הפעם הראשונה בה מצאת את עצמך על מגדל או הר גבוה, בתוך מסעדה מסתובבת.
אנשים נורא מתרגשים מהקונספט של מסעדה מסתובבת. איך שעברת את קו אלף המטרים בכל מקום בחו"ל- כל מסעדה מתעקשת להסתובב. זו תמיד גם אחת משלושת השאלות הראשונות ששואלים אותך כשאתה חוזר מאיזה חוצלארץ גבוה:
-היית בשוייץ?
-כן.
-היית ביונגפראו?
-כן.
-היית למעלה במסעדה המסתובבת?
-לא.
-למה??
-למה? כי זה נראה לי דבילי. .
–דבילי?? אתה יושב במסעדה-
– נו?
– וכל שעה יש לך נוף אחר מהחלון!
– אז מה? אני יכול לשבת במפגש הסטייק, וכל שעה לגשת לחלון אחר!
כשחושבים על זה, כל מסעדה היא מסעדה מסתובבת. הסביח של עובד בגבעתיים, זו מסעדה שמסתובבת ב-1600 קמ"ש סביב כדור הארץ. מה הביג דיל?? כולנו מסתובבים, רבאק!
למה מסעדה צריכה להסתובב?? לא מבין את זה. יש לך בית עסק שמשתייך לענף הקולינריה. פעם בשעה הוא עושה פאוזה- ומחליט פתאום להשתייך לענף הצנטריפוגה. אוקיי, אז אני מבין שכל מקום עבודה צריך לעשות משהו שונה, אחת ל-. כמו ההייטקיסטים האלה שפעם בשנה נוסעים למכתש רמון לעשות את הטקס הקבוע של טרקטורונים, דרבוקות, פרסת נקרות ונקע בקרסול. יופי. אבל תגוונו קצת, אנשים! תמציאו משהו חדש! למה רק מסעדות מסתובבות? נגיד.. סנדלריה שפעם בשעה מתפוצצת. זה יכול להיות טרנד! "שלום, נקרע לי כאן האבזם של ה- קאבוום!!"