קלישאה פריפריאלית ידועה, גורסת כי תושבי תל אביב מנהלים את חייהם תוך התנתקות, התנשאות, בועתיות, התבדלות, אשכנזיות ועוד מילים שנגמרות ב"וּת".
צפונית למחלף הסירה, דרומית לצומת מסובים ומזרחית לשיפודי עזרא באזוּר- מלאה הארץ אנשי עמל חרוצים, מיוזעים ומסוקסים שמשכימים בארבע לחליבה, חורשים את שדמות ארצנו וחוזרים בערב מותשים, לראות כוכב נולד ולישון. והתל אביבים? ימח שמם, משכימים לא לפני עשר, ומעבירים את זמנם בשתיית אספרסו ברוטשילד, בטלה בזויה, ג'וינטים ירקרקים, זיונים בשלל תנוחות ותמיכה בארגוני סמול משוקצים ובשחרור ענת קם. נכון?
לא נכון. אני מכיר מספר אנשים שמנהלים את חייהם בתל אביב , ולמרות זאת הם אנשי עמל חרוצים. חרוצים מאד. יודעים משהו? חרוצים מדי. על מי אני מדבר? נכון, על משרד הפרסום שמפרסם את דאודורנט "אקס".
לפני מספר שנים הפציע הדאודורנט המזעזע הזה ודחף עצמו בכח לחיינו, משל היה אלי ישי. מסע הפרסום הבלתי נלאה שלו מלמד אותנו שהתרסיס הזה הוא לא רק דאודורנט- הוא גאדג'ט! והגאדג'ט הזה לא מפסיק להשתדרג- הנה, הטרנד האחרון שלו: דאודורנט אקס בריח מתחלף! וזה עוד כלום, כי ברגע שתרססו אותו תיושם אפליקציה נוספת: טראח! אלפי דוגמניות חושניות ירוצו אחריכם ויבצעו בכם את זממן – גם אם הן בר רפאלי ואתם חיים הכט. למה? כי ריססתם "אקס", זה למה!
לא יודע מה הסיפור של הקופירייטרים של דאודורנט אקס, אבל באמת, חברים- תנוחו. הדאודורנט שלכם לא מחדש כלום, צר לי. ראשית, כל דאודורנט בשוק הוא בעל ריח מתחלף: מריח דאודורנט לריח זיעה בשלוש שעות (פלוס מינוס). ההבדל היחיד הוא שבשאר הדאודורנטים, המעבר לריח זיעה מוגדר כתהליך שלילי, לעומת מה שקורה אצל האקס המתחלף שלכם, שהריח הבסיסי שלו מזכיר לי שעטנז של ליקריץ מקולקל, ליקר כוסברה ובית השחי של לריסה טרימבובלר.
את הטיעון המופלא לגבי אלפי הכוסיות המהבילות שיתנפלו עליך מיד לאחר שתרסס על עצמך אקס- קשה לעכל, או אפילו לסתור. מה צריך להיות האיי קיו של אדם שבאמת יקנה "אקס" מתוך אמונה אמיתית שעכשיו נשים רבות יותר ירצו אותו? ומה צריך להיות האייקיו של קופירייטר שמחליט ליצור קמפיין מעאפן כזה?
אבל הטיעון המדהים ביותר של קמפיין אקס קובע שאפשר לרסס אותו לא רק מתחת לבית השחי. לא לא! מהיום אפשר לרסס בכל נקודה בגוף! אאורקה! וזה מזל גדול. כי תחשבו רגע- מה יקרה אם ניקח דאודורנט רגיל, לא אקס, ונרסס אותו על היד שלנו? היא תנשור! זה ידוע. האחרון שניסה את זה היה טרומפלדור, ותראו איפה הוא היום. ומה יקרה אם תרססו קצת דאודורנט רגיל על הפופיק? טססססס.. יהיה לכם חור בבטן. ג'ון הארט ניסה את זה ב"נוסע השמיני" וכולנו יודעים מה קרה לו. ועכשיו? תראו איזה כיף- אנחנו יכולים לרסס בכל מקום: מרפקים! קרסוליים! פופיק! ברכיים! מי בכלל רוצה להריח טוב מהברכיים?! מתי הזדמן לכם לאחרונה להריח ברך של מישהו, למעט סיטואציה בה קיבלתם ממנו ברכיה לפרצוף?
ומילא זה. הפחד שלי הוא שמעיין הקריאטיביות בגרוש של פירסומאי "אקס" לא יעצור כאן: כי אחרי שירגילו אותנו להשפריץ דאודורנט גם על האוזניים, האגודלים, הפופיק, שיני הבינה ועצם הבריח, הם יחכו כמה חודשים ויפציצו אותנו עם דאודורנט חדש- שאפשר לרסס גם לתוך הגוף! חשבתם פעם איך מריח הלבלב שלכם באמצע אוגוסט? גועל נפש! ותאמינו לי, אחרי נסיעה בקו 45 צהריים, גם הכבד שלכם הוא לא משהו לכתוב עליו הביתה. אבל בקרוב יהיה לנו את.. חוקן-דאודורנט בריום אקס!! שני שפריצים לתוך הקטטר- והלבלב שלכם יריח כמו כריזנטמה! הטחול שלכם יריח כמו יסמין, והמעי הדק שלכם יטבול בנגיעות חושניות של אנסטסיה מיכאלי! יאם. אני לא יכול לחכות.