על הניסים

לפעמים אני שואל את עצמי מתי כבר אהיה איש רציני.
אתם מבינים, יש דברים שיכולים לקרות רק לאנשים רציניים. רק אנשים רציניים הולכים עם עניבה. רק אנשים רציניים מרצפים את המטבח בקרמיקה, או נוסעים לסופשבוע בצימר באמירים. אנשים רציניים רוכשים נדל"ן, אנשים רציניים עושים ילדים ונותנים להם שמות כמו קורל וריף, אנשים רציניים נוסעים בטויוטה קורולה, אנשים רציניים יודעים מה זה נאסד"ק. ועד לפני מספר שנים, המקום הבטוח ביותר לפגוש אנשים רציניים היה בתוכנית של ניסים משעל. עוד לא ראיתי איש שהשתתף בתוכנית הזאת, ולא היה איש רציני.
נורא כיף להשתתף בתכנית של ניסים משעל, אבל הכי כיף, לדעתי, להיות ניסים משעל. בכל הפופוליטיקות האחרות היית רואה את טומי לפיד וזלמן שושי צועקים אחד על השני: "סליחה סליחה, אני לא הפרעתי לך לדבר- אז אתה אל תפריע לי לדבר!", אבל אצל ניסים משעל היה סדר: במקום שכולם יצעקו אחד על השני- ניסים משעל היה צועק על כולם.
כשאני רואה את ניסים משעל אני אומר לעצמי: הנה איש. לא אינפנטיל כמוני, לא ילדון סבנטיז שמסרב להתבגר- איש! הנה מישהו שיודע מה זה מדד דאו-ג'ונס ולא מתבייש בזה, ומה ההבדל בין פק"ם לפח"ק, ואיך נראה שר החוץ הסעודי, ואם יש חיים אחרי המוות.. ובגלל שניסים משעל הוא אשקרה איש, כל מי שמשתתף בתכנית שלו הוא גם כן- איש. שמתם לב איך בכל פעם שהוא היה מראיין מישהו שגר, נגיד, בנוה פונגימון שבחבל התענכים, הוא תמיד היה פונה למצלמה בפרצוף מקומט ואומר: "והאורח הבא שלנו הוא יואב כלבע סבואה, איש התענכים". קלטתם? לא גר בתענכים. איש התענכים! איש!!
ואני הייתי מסתכל, ומשפריץ גלונים של קינאה. מתי אני אהיה פעם איש? לא הגיע הזמן? כשחושבים על זה, נורא פשוט להיות איש- אתה צריך בסך הכל לגור במקום שנמצא במרחק של יותר ממאה ק"מ מציויליזציה מערבית, וכבר אתה "איש הבקעה", "איש הגולן" או "ירושלמי". . זה מין צ'ופר שכזה: אם אתה מוכן לגור במשהו כמו כפר ורבורג, אז יאללה, תרויח, לפחות נקרא לך "איש". אבל במחשבה שניה-זה לא פייר. מה זאת האפליה הזאת?? מה ההתנשאות האנטי-אשכנזית הזאת?? מה, למי שגר בתל אביב לא מגיע להיות איש?
בטח שמגיע, יאמרו אצילי הפרובינציה, הבעיה היא אחרת: אם נתחיל לקרוא לכל תל אביבי "איש תל אביב", מיד תתעורר השאלה: "רגע, אבל איפה בתל אביב? אתה איש קינג ג'ורג' או איש מלצ'ט? איך אתה מסתדר עם הנורדאים? ובכלל, מה קורה עם שיחות השלום עם אנשי כיכר מסריק?"
זה אחד הדברים שעד היום לא הצלחתי להבין בעיר המוזרה הזאת: למה תמיד נושא השיחה הראשון בין שני תל אביבים זרים, הוא באיזה רחוב אתה גר, ואיך מגיעים לרחוב הזה. למי אכפת?? אין לי מושג כמה שעות מהחיים שלי ביזבזתי בעמידה מול אנשים שלא היתה לי שום כוונה להזמין אלי הביתה, ולהסביר להם איך מגיעים אלי הביתה. גם להם לא היתה אף פעם כוונה לבוא אלי הביתה! עוד לא ראיתי אף אחד לוקח באמצע הסבר כזה עט ומשרטט מפה. הם רק מהנהנים תמיד עם הראש, בפוזה של "אההה… אז זנגביל זה פניה שניה מנורדאו אחרי שפונים שמאלה מדיזנגוף מול קפה קפה… אההה".