זירת ההתרחשות: בריכת רמב"ם, צהריים.
משתתפים: ארבעה טרום-ערסים מחומצנים בני 8 שעלו מן הרחצה,
וקופאית הבריכה (הזמנית, יש לציין)- אוקראינית מנומנמת בגיל בלתי מזוהה.
ארבעת הערסוואטונים שועטים לעבר הקופאית לאחר שברחו מבריכת הילדים.
ערסאווט 1: גברת, גברת, יש לך טלפון?
ערסוואט 2: או פלאפון, תגיד לה פלאפון.
ערסוואט 1: או פלאפון. יש לך טלפון או פלאפון? זה דחוף!!
קופאית מנומנמת: מה קרה?
ערסאווט 1: אני צריך להתקשר לאח שלי דחוף.
קופאית מנומנמת: למה?
ערסאווט 1: איזה ילד מניאק בבריכה הביא לי כאפה, אני צריך להתקשר
לאחשלי, שיבוא יזיין אותו מכות.
מנומנמת: מה?
ערסאווט 1: איזה ילד מניאק בבריכה הביא לי כאפה, אני צריך לתקשר לאחשלי,
שיבוא יזיין אותו מכות!!
מנומנמת: אבל.. מה..
ערסוואט 2: אחשלו יבוא יזיין אותו מכות, אנחנו לא פראיירים, יזיין אותו מכות!!
מנומנמת: אבל.. אין לי פלאפון. אין.
ערסוואט 1: אבל זה רק שניה, אני מתקשר לאחשלי יבוא יזיין אותו מכות.
מנומנמת: אין פלאפון אני אומרת. אין!
ערסוואט 2: נו, אז תני שניה לדבר בטלפון. יש לך טלפון פה, הנה!
מנומנמת: זה לא טלפון שלי. זה טלפון של משרד.
ערסוואט 1: אבל שניה, נו, אני מתקשר לאחשלי, יבוא יזיין אותו מכות!
נמנם: ילד! אין טלפון! די. לך!
ערסוואט 2: נו?? רק שניה, הוא מתקשר לאחשלו, שיבוא, יזיין אותו מכות!
(המנומנמת מתלבטת, ומתחילה להראות סימני שבירה ראשונים)
נמנם: אבל אם אח שלך יבוא, הוא קונה כרטיס. כן?
ערסאווט 1: מה כרטיס?
נמנם: כרטיס כניסה.
ערסאווט 1: מה כרטיס כניסה?? אחשלי לא נכנס לבריכה, הוא רק בא לילד
המניאק, מזיין אותו מכות, טיק- טק, וזהו! מה כרטיס??
נמנם: זה הילד שאתה אומר, איפה הוא?
ערסאווט 1: למטה, בבריכה. נתן לי כאפה, מניאק. עוד מעט אחשלי יבוא, יזיין אותו מכות.
נמנם: אז אם אח שלך בא לילד, הוא נכנס למטה בבריכה, לא? אז צריך כרטיס.
ערסאווט 1: אבל הוא לא יכנס למים בכלל! הוא רק בא, מזיין אותו מכות—
נמנם (מאבדת את קור רוחה): אבל אם ילד שמה בתוך מים, איך אח שלך לא נכנס
למים?? הא? מה אתה חושב אני.. דבילית?
ערסאווט 1: אבל אחשלי לא נכנס למים!! הוא לא צריך כרטיס!! הוא רק בא,
מזיין אותו מכות, טיק טק, והוא הולך! זהו!
נמנם: איך יהיה מכות אם ילד בתוך מים ואח שלך לא בתוך מים? הא? איך??
ערסאווט 1: הוא יביא לו קרש בראש, מחוץ למים!
נמנם: מה??
ערסאווט 1 (מדגים על ערסוואט 2): הוא יעמוד נגיד פה, כן? מחוץ לבריכה,
ועם קרש יביא לילד המניאק בראש, (מדגים את המכה על ערסוואט 2) ככה!
(שלושת הערסוואטים מהנהנים בהתלהבות)
ערסוואט 2: הוא לא נכנס למים!
ערסאווט 1: אין לו בגד ים בכלל! הוא חייל!
ערסוואט 2: הוא חייל! אין לו בגד ים בכלל!
נמנם: לא מעניין אותי חייל, לא מעניין אותי בגד ים. אם הוא בא לבריכה-
הוא משלם כרטיס. זהו.
ערסאווט 1: אבל—
נמנם: זהו!!
ערסאווט 1: יאללה מי צריך אותך בכלל, חכי חכי. יבוא פה מישהו עם פלאפון,
אני יתקשר לאחשלי, יראה לך מה זה. יבוא, יזיין אותו מכות.
ארבעת המופלאים מחכים שש דקות לפלאפון, אך לשווא.
ערסוואט 2: עזוב, אורן, בוא נלך הביתה.
ערסוואט 3: כן, יאללה, בוא נלך.
הארבעה מתחילים לעלות במדרגות.
ערסאווט 2: איזה מניאק. נתן לו כאפה. קוס אמא שלו.
ערסוואט 1: אם אחשלי היה פה, היה בא, מזיין אותו מכות.
הארבעה נעלמים לעבר האופק.