לפני יומיים נתפס לי הגב. הדבר אירע במהלך חזרה למופע שלי (שמטבע הדברים, בוטל עד שאעמוד על רגלי השמנמנות, עימכם הסליחה). לאחר הקנאק הראשוני נסוגותי לעבר הטלפון, הזעקתי ביקור-בית בדמות רופא רוסי ישיש וחסר הבעה שהגיע כעבור שעתיים, ולאחר בדיקות ממושכות הודיע לי חגיגית שנתפס לי הגב. ("הלכתי לרופא אף אוזן גרון וסיפרתי לו שיש לי דלקת באוזן. הוא בדק אותי ואמר לי שיש לי דלקת באוזן, עשרה דולר בבקשה. אמרתי לו, לעזאזל, אני אמרתי לך שיש לי דלקת באוזן- למה לא תיתן לי עשרה דולר?" ג'ון גודמן, "בארטון פינק").
הרופא לא הזריק לי כלום (זה לא בריא לאולקוס) ולא רשם לי כלום (זה לא בריא לעט). רק לקח ממני 71 ₪ (אפשר גם ויזה) והמליץ לי לחמם את הגב ולשתות תה, בחמסין. רגע לפני שהמחונן עזב אותי לאנחות והמריא לעבר האופק, הוא שיחרר המלצה נוספת: "תראה מונדיאל. זה מעביר זמן". לקרוא כואב, לכתוב כואב, לאכול כואב- לחשוב כואב באבוע. לראות כדורגל? לא כואב. ומאז אני רואה מונדיאל, כבר יומיים רצוף.
זה בסדר, אני עדיין לא מבין מה ההבדל בין גאנה וחוף השנהב, ומי מאמן את ניו זילנד, ולמה הוא עושה את זה. במשך שנים לא הבנתי מה בני מיני מוצאים במשחק הטטארי הזה (למרות שבצעירותי הרביתי לשחק בו בשכונה, ואף קודמתי למשרת שחקן ספסל מרכזי בנבחרת הנוער של הפועל קרית אונו נערים, אי שם בשנות השבעים. ברצינות!), אבל אמש התחוללה תפנית דרמטית ביחס שלי אל הספורט הזה, והכל בזכות המשחק בין דנמרק לקמרון. בהיתי לי במסך, ופתאום נפלה עלי התבהרות- הבנתי שאין לי שום סיכוי בעולם להתעניין במשחק הערסוואטי הזה, אלא אם כן אני מחליט מראש לטובת מי אני. אולי זה כל הקסם של הכדורגל! הרי כולם יודעים שיש שם עשרים ושניים בבוּנים קטנים שמכסחים אחד את השני. כל הקונץ זה להחליט לטובת מי אתה! בדיוק כמו בסרט! אם אני הולך לסרט אני צריך להזדהות עם הגיבור, לא? אחרת מה איכפת לי אם שכחו אותו בבית או שברו לו את הגלים? בקולנוע יש טריקים די פשוטים לעורר בי אמפטיה כלפי גיבור: הורגים לו את האישה, מתקילים אותו עם טי רקס או עם בט מידלר, מכווצים לו את המותק.. אבל איך זה עובד בכדורגל?
וכך אני יושב לי בתנוחת עובר שמנמן פרוץ דיסק, דנמרק מול קמרון, המשחק עומד להתחיל תוך ארבע דקות, ואני חייב להחליט- לטובת מי אני?
איך עושים את זה? פרה פרה. שלב ראשון: סקירת הכוחות. בוא נתחיל בדנמרק. מה אני יודע על דנמרק? כלום. הייתי פעם בדנמרק? לא. דנמרק היתה פעם אצלי? לא ממש. מה קיבינימאט יש בדנמרק? דגים. נו? גם בקמרון יש דגים, ואפילו כושים. לא, לא דגים כושים. גם דגים, וגם כושים! אני יודע מה יש בדנמרק! פיורדים. הג'בלאות האלה עם הים באמצע. סחתיין. אז יש להם ארץ יפה. מה זה אומר?? אני צריך להיות לטובתם רק בגלל שיש להם ארץ יפה?? זיבי! אם היתה להם ארץ מכוערת- הייתי אולי מרחם עליהם קצת, מסכנים, חראם, גם ארץ מכוערת יש להם וגם שפה שנשמעת כמו אידיש ברוורס, ותקועים שמה ליד הקוטב, אתה פותח את הברז במקלחת- טראח! נופל עליך לוויתן. מה עוד? אנא עארף. יש להם חצי שנה יום וחצי שנה לילה, שזה לא מזיז לי כלום בקשר לאת מי אני אוהד. מצטער.
אוקיי. לא נורא. בוא נעבור קבוצה. קמרון. מה אני יודע על קמרון? גם כן, שום דבר. הם כושים. סבבה. מה, אני אהיה לטובתם רק כי הם כושים? ומה יקרה אם הם יעלו לרבע הגמר נגד גאנה? אני אהיה לטובת מי שיותר שחור? מי שאכל יותר מיסיונרים בתוך מרק? נהה, זה לא שיטה. מה עושים? היסטוריה. זה קובע הרבה. היסטוריה ופוליטיקה. מי לא זוכר את הגמר ב1974 של הולנד נגד גרמניה? מה, היה צריך יותר מעשירית שניה כדי להחליט לטובת מי אנחנו? הנה, מצד שמאל, בקנבאואר הנאצי רץ עם מדי אס.אס, פולש לפולין וכובש כמעט את כל העולם, עד שמי עוצר אותו? נכון- יוהן קרוייף, ההולנדי המעופף, מציל את אנה פרנק, דוחף אצבע לסכר, אוכל גבינה צהובה, קוטף צבעונים, ועם קבקבי העץ שלו מביא ברכייה לביצים של המאמן של גרמניה, זה עם השפם הקטן והשביל בצד. אז הכל היה פשוט, והיום- דנמרק נגד קמרון! מה עושים?? המשחק התחיל כבר לפני רבע שעה, ואני עוד לא החלטתי אם אני לטובת הויקינגי מימין, או קונטא-קינטא משמאל. פוליטיקה והיסטוריה אני לא יודע, אין לי מושג מה ההיסטוריה של דנמרק, ולא נראה לי שבקמרון יש פוליטיקה. אז החלטתי להביא אותה בהפוכה- אם אין לי מושג לטובת מי אני, בוא נראה נגד מי אני! אם יש מדינה שאני שונא, יותר קל לי לאהוד את השניה, לא? אז אני יושב ומנסה לשנוא את קמרון. מניאקים. כושים. הצביעו נגדנו באו"ם. מצד שני גם דנמרק הצביעה נגדנו. זאת לא שיטה, אלא אם כן מיקרונזיה תגיע למונדיאל. ומה עם דנמרק? מניאקים. לבנים. יש להם שפם בלונדיני, כמו שחקני פורנו. חולירות!! פיורדים!! לנו יש איזה הר תבור מעאפן, שגם עליו אי אפשר לדרוך כי חמיצר פיזר שם חידות הגיון- ולהם- פיורדים! למה לא!! לא נאה להם ללכת לים, לאכול זפת, לשחות לצד חרצפים בגודל מרמיטה מפותחת, מה פתאום?? אצלם הים מגיע עד הבית! עם שליח וטוסטוס! ואם הוא מגיע אחרי יותר מחצי שעה, אתה מקבל גם בונוס- אגם קטן!
אתם יודעים מה? די. אני נשברתי. אין לי שום דבר טוב להגיד על דנמרק או על קמרון, ואין לי שום דבר רע להגיד עליהם. אני יודע! יש לי פתרון: אני אוהד את הקבוצה שמנצחת. מי קבע שאסור לאהוד באופן רטרואקטיבי? בטח שמותר. ובכל מקרה, זה בריא לאולקוס.
הצביעו לפייסבוק
עידכון במייל (כשיהיה חדש)
-
פוסטים אחרונים
תגיות
- א.א.א
- אות השעה
- אזרחות
- איש
- אלייזה
- אנימציה
- אשדוד
- בדידות
- בריכה
- בריכת רמב"ם
- גועל
- דגל
- דגלים
- דנמרק
- הזולת וחסרונותיו
- חולד
- חריימה
- יער בן שמן
- כדורגל
- ליברמן
- מונדיאל
- מונה עליזה
- מחבלים
- מיזנטרופ
- מילים
- מים
- מלחמה
- מקצועות
- ניסים משעל
- נירמו
- ניר מולד
- נשק
- סוריה
- ספרי ילדים
- עיירה יהודית
- ערסים
- פינגווין
- פסיכיאטר
- קמרון
- רווק
- רחל המשוררת
- רציני
- שפה
- תדהמה
- תשבצים
כלים